קרדן רכב בע"מ נ' הררי ואח'

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת שמספר רישויו 3665874 (להלן: הרכב). בכתב התביעה נטען כי ביום 4.8.11, עת נסע הרכב, הגיח לפתע הנתבע 1 (להלן: הנתבע) רכוב על אופנועו (להלן: האופנוע) במהירות ובחוסר זהירות, החליק לעבר הרכב, פגע בו וגרם לנזקים לחלקו השמאלי של הרכב.

בדיון העיד נהג התובעת כי יצא מחניה ציבורית של מרכז ספורט, ועמד לפנות שמאלה בצומת T. הנהג העיד כי עצר בתמרור עצור, לפני קו העצירה. בהעדר שדה ראיה שמאלה בשל מכוניות שחנו בחניה, הוא התבונן במראה הפנורמית הממוקמת בצדה הימני של היציאה מן החניון, וראה את נהג האופנוע מגיע ממרחק של כ- 20-30 מטרים. נהג התובעת העיד כי נהג האופנוע, שרצה לפנות ימינה, החליק מן האופנוע, נפל, אופנועו ניתז ופגע עם הגלגל הקדמי בדלת האחורית של הרכב. עוד העיד הוא כי התאונה ארעה כשהיה במצב של עמידה, לפני קו העצירה.

הנתבע העיד כי פנה שמאלה לרחוב בו ארעה התאונה, ובעודו נוסע שם במהירות של כ-20-30 קמ"ש, יצא רכב התובעת מן החניה והפתיע אותו. הנתבע בלם, החליק והאופנוע "עף" לו ופגע ברכב. הנתבע עמד על כך שלא היה בכוונתו לפנות ימינה, כגרסת נהג התובעת, אלא הוא התעתד להמשיך ישר, לכיוון ביתו. לדבריו, "אם הוא [נהג התובעת] לא היה יוצא, הוא לא היה פוגע בי" (עמוד 7, שורות 7-8 לפרוטוקול). הנתבע הציג סרטון המתעד את מסלול נסיעתו ואת היציאה מן החניה. לשאלות בא-כוח התובעת השיב הנתבע כי האופנוע ניתז למרחק של כ- 5-10 מטרים.

לאחר ששקלתי את עדויות הנהגים, שאף הדגימו בפני את התאונה, בהתחשב בחומר שהובא בפני ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים. הגם שגרסת נהג התובעת היתה אמינה, מקבלת אני את טענת הנתבע לפיה נהג התובעת הפתיע אותו וכתוצאה מכך הוא נאלץ לבלום בפתאומיות. ואולם, גם במצב דברים זה, בהתחשב במרחק אליו ניתז אופנוע הנתבע, הרי שאילו היה הנתבע נוסע במהירות איטית כפי שתיאר, היה בידו לבלום מבעוד מועד ולמנוע את התאונה.

אשר על כן, אני קובעת כי יש להטיל על כל אחד מהנהגים אחריות לקרות התאונה, כשאני קובעת שעל הנתבע 1 אחריות לתאונה בשיעור של 60% ועל נהג התובעת אחריות בשיעור 40%.

לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעים באמצעות נתבעת 2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

סך של 2,666 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום עריכת חוות הדעת השמאית.

סך של 400 ש"ח בגין עריכת חוות דעת שמאית, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום עריכת חוות הדעת השמאית.

סך של 1,250 ש"ח שכ"ט עו"ד.

סך של 365 ש"ח אגרת משפט.

ה. סך של 300 ש"ח שכר בטלת העד שנפסק בדיון.

אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי, מחוז מרכז.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.